פסק-דין בתיק ת"א 3041-07

1.         תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975. התובעת ילידת 6/9/86 נפגעת בתאונה ביום 24/2/05, כאשר התובעת נהגה ברכבה  מבאר שבע לצומת גילת. בעת התאונה היתה התובעת חיילת בשירות סדיר. התובעת פונתה ממקום התאונה לבית החולים ע"ש "סורוקה". בתאונה התובעת התנגשה  בקיר ההפרדה.

לטענת באי כוח הנתבעת למרות התיאור של פגיעה רב מערכתית ( סעיף 5 לכתב התביעה) התובעת שוחררה לביתה מהמיון  לאחר מספר שעות.

            נכות רפואית

2.         בחדר מיון בבית החולים "סורוקה"  התובעת התלוננה על כאבי גב  וברכיים. 

בית המשפט מינה את  ד"ר ישראל כספי כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה. בחוות דעתו מיום 10.7.10, הוא קבע לתובעת 10% נכות לפי סעיף 35(1)(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956, בגין פגיעה בדיסקה הבין חולייתיתL5-S1  כולל בקע מרכזי /שמאלי ושינוי מבנה בגובה זה. מהנכות הוא ניכה  2% בגין מצב קודם.

לטענת ב"כ הנתבע, אין לקבל את ה-8% לאחר הפחתת 2% בגין מצב קודם, כי המומחה לא התייחס בצורה מספקת לעברה הרפואי של התובעת והשירות הצבאי, ולמעשה מדובר בתאונה קלה. הטעות של המומחה, כך נטען, הוא שהוא בחן את התיעוד הרפואי לפני התאונה ואחריה אולם לא נתן משקל לכך שהתאונה קרתה בשלבים מוקדמים של החיול ובעת השירות הייתה מסגרת יותר נגישה לתלונות רפואיות, מה גם שהגורם העיקרי להתגברות כאבי הגב הוא השירות עצמו. גם המומחה הסכים לכך ( עמ' 4 לפרוטוקול). התובעת גם לא הסתירה ערב גיוסה קיומם של כאבי גב ( בדיקה רפואית משל"ב מיום 12.6.03 - מוצג נ/1).

טענה נוספת היא שבדיקת ההדמיה הראשונה, CT, היא 3 שנים אחרי התאונה ולכן לא ניתן לייחס את הממצא בגב דווקא לתאונה. לטענת ב"כ הנתבעת, המומחה הסכים כי הניח שלא היה כל אירוע חבלתי בין התאונה לבדיקת ההדמיה. לכך השיב המומחה, כי רצף התלונות שהחלו מיד אחרי התאונה קושר את התוצאות שנצפו ב-CT עם התאונה ( עמ' 20 לפרוטוקול).

עוד מוסיף בא כוח הנתבעת, כי התובעת גם טיילה בחו"ל רבות אחרי השירות הצבאי ויתכן ונחבלה שם.

לפיכך, התבקש ביהמ"ש לקבוע לתובעת 0% נכות או לחלופין עד 3%.

לאחר ששקלתי את מכלול טענותיה של הנתבעת, לא מצאתי מקום להתערב בחוות הדעת של המומחה ואני מקבלת את עמדתו המקצועית לנכות הרפואית.

ראשי הנזק

3.          הפסד לא ממוני - החישוב לפי  10% נכות רפואית. 15,000 ש"ח נכון להיום.

            אבדן כושר השתכרות לעתיד -

לטענת בא כוח התובעת, יש לחשב את הפגיעה התפקודית של התובעת לפי חישוב אקטוארי מלא המתבסס על הנכות הרפואית וכן השכר הממוצע במשק לאור שהתובעת נפגעה כאשר הייתה כבת 18.5.

בא כוח הנתבעת חולק על עמדה זו וגם מפנה את ביהמ"ש לכך שעם סיום השירות הצבאי, התובעת גם טיילה ממושכות בחו"ל ואח"כ היא חזרה לשילוב של עבודה ולימודים. לפיכך, יש לדחות את נסיונה להראות הגבלה בתפקוד. בכל מקרה, גם 8% היא נכות מזערית.

יחד עם זאת, עמדת בא כוח הנתבעת הייתה שאם נדרש לחשב חישוב אקטוארי, יש להעמיד את הפגיעה התפקודית על 1.5%.

לאחר ששקלתי את טענות ב"כ הצדים, מקובלת עליי עמדת בא כוח התובעת שבהעדר סיבות המצביעות אחרת, לגבי קטין, יש להעדיף את הנכות הרפואית [ע"א 9873/06 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' פפו (טרם פורסם, 22.3.09)]. התובעת אמנם חצתה את הקטינות, אך בפועל לא ניתן ללמוד מהשירות הצבאי וההתנהלות אחרי השירות הצבאי, על "היסטוריה תעסוקתית" המצדיקה סטיה מהכלל.

יחד עם זאת, אחרי התאונה, התובעת עברה שירות צבאי בשירות קרבי. אחרי השירות היא טיילה בחו"ל והיום היא במקביל לומדת ועובדת היום בסלקום בתפקיד מנהלי ( עמ' 13 לפרוטוקול).

בנסיבות אלה, יש מקום, לאור אחוז הנכות וגילה של התובעת והשגיה, לפיצוי גלובאלי.